לק"י
מיכה פרק ג (יא) רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל יְקֹוָק יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא יְקֹוָק בְּקִרְבֵּנוּ לֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה:
(יב)
לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר
הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר: פ
נניח שהנביאים כאן הם
נביאי שקר ו"ראשיה" גם הם, נניח, מדובר במנהיגים בלתי כשרים, אלה שלא
אמורים להיות מנהיגים. מי הם "כהניה" אשר מורים במחיר? הלא הכוהנים
מקבלים מיני מתנות כהונה בדין? על מה התרעומת? אין זה כי הכוהנים כאן בבחינת
דברים פרק יז (ט) וּבָאתָ אֶל
הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם
וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:
כלומר
ה"כוהניה" כאן הם בבירור מורי הלכה כשרים, רבנים. על כך מצביע גם השימוש
בפועל "יורו". במקרא זה התרעומת ברורה – זה לא אמור להיות
"במחיר" . אם כן, הנביא אומר – בית המקדש נחרב בגלל קבלת שכר על הוראת
תורה. זהו ייחס ישיר. והפוך:
בבא בתרא דף ג :ב ױובבא בן בוטא היכי אסביה ליה עצה להורדוס
למיסתריה לבית המקדש?
מסופר
כך: הורדוס הרג את חכמי ישראל, חוץ מבבא בן בוטא. לאחר שיחתו עם בבא בן בוטא, כנראה
הגיע הורדוס לחרטה מסוימת על מעשהו ושאלו כיצד לתקן את העשוי. ענה לו בבא בן בוטא
– בנה את המקדש. קודם כל נראה מה הוא לא הציע כתיקון - מתן תקציבים לישיבות.
פתרון מתבקש, לא? אלא שאי אפשר לסבסד למוד תורה, כמו שאי אפשר לסבסד אהבה (אהבה
מסובסדת היא כידוע נקראת זנות – שיר השירים פרק ח ִאם
יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ). אהבה אפשר
להעיר. הכיצד? בנה את בית המקדש!
ובכן,
ייחס ישיר והפוך: יש הוראת תורה בשכר – אין בית מקדש. רוצה להגביר הוראת תורה? – בנה
בית מקדש.
התאמה חד חד ערכית.
חזרה לשער האתר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה